בשבח ההיפראקטיבים 

בס"ד

בשבח ההיפראקטיבים- ד"ר דוד אבודרהם

מי מאיתנו לא מרגיש לעיתים קריסה נוכח העול הכבד בהתמודדות עם תלמידים היפראקטיביים? מי לא חשב יותר מפעם לנטוש את המקצוע משום שהעברת שעור כיום היא כבר עניין שונה מבעבר? כמה היינו שמחים לו הוציאו לנו את אותם ילדים שעשויים ל"הפוך" שעור בעצם נוכחותם?

ובכן... אנו עסוקים היום בללמוד את מורכבות ההיפראקטיביות, Attention Deficit Hyperactivity  Disorder או בקיצור  ADHD,כדי להבין מה הם מאפייני התופעה וכיצד להתמודד איתה בבית ובעיקר בכתה.

 אסור להתבלבל, ADHD אינה לקות למידה ולא מוגדרת ככזו ע"פ הגופים הרשמיים בעולם המערבי.(-4- DSM , ICD-10). זוהי תופעה נוירולוגית ביסודה שאף כי יש מחלוקת בעצם אבחונה,אין ספק כי זו אינה תופעה הקשורה בכשל חינוכי,תזונה לקויה,הורות לקויה או סביבה בעייתית. יש לבצע הבחנה ברורה בין סתם קשיי קשב וריכוז שמאפיינים כמעט את כל בני הנוער המערבי,ובין ADHD כלקות אורגנית,פיסיולוגית,נוירולוגית.

בני הנוער המערביים הורגלו לקצב חיים מהיר מלאי אקשן של סרטים,פרסומות בזק,מוסיקה קצבית  וזפזופ בלתי פוסק  בין הערוצים. רובם מבטאים קושי להתרכז בשיחה או שעור ארוך ומשעמם, לצפות בסרט תעודה עתיר דיבורים מונוטוניים ולהתמיד בהקשבה למורה בלא לשחק בפלאפון או בחפצים אחרים. זוהי בעיה חברתית כוללת,איתה עלינו להתמודד, אך אינה בעיה נוירולוגית. עם בעיה זו אפשר וצריך להתמודד באמצעים חינוכיים,הטלת אחריות,משמעת,גבולות וחינוך לדרך ארץ.

אף כי לצופה מן הצד,נראים שני ילדים כמפריעים באופן דומה,יתכן כי אחד מהם הוא "סתם" ילד מערבי טיפוסי שהחופש והזפזופ הבלתי פוסק, "עלו לו מעט לראש", בעוד חברו יאובחן כלוקה בקשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות כבעיה פיסיולוגית,נוירולוגית מוכחת.

תשאלו איך מבחינים ביניהם? לשם כך יש מומחים.תפקידנו כמורים הוא לאתר את הקשיים ולאפשר למאבחנים מקצועיים לקבוע האם זו לקות אורגנית או סתם הרגלים בעייתיים.

ישנה רשימה ארוכה של תצפיות שיש לבצע על התלמיד במספר מסגרות חיים(בית,כתה,מתנ"ס,שכונה וכ'), אם כמה מהקשיים באים לידי ביטוי במספר מסגרות,לאורך מספר חודשים...אז אולי לפנינו ילד המאובחן כ ADHD ולא כל תלמיד המסוגל "לשגע" את המורה בהתנהגותו יוגדר כך.

על כל פנים,ילד המאובחן כ ADHD, ישא את מורכבות הבעיה לכל אורך חייו.הקשיים אינם נעלמים עם ההתבגרות, על אף שפעמים רבות, בולטים פחות בשל מציאת מסגרות חיים מתאימות:אשה "מבינה יותר" בבית,עבודה מתאימה וכ'.

 עוד בשורה להורים שגילו כי ילדם נושא הגדרה זו: זוהי תופעה גנטית וסביר שמי מכם,ההורים, היה כזה בילדותו, או אף נשאר כזה באופן בולט...(לא לריב מי מכם אשם...)

על אף שרובנו כבר מכירים את התופעה, נזכיר בקיצור רב כי  על פי ה DSM-4  

(Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition )

ADHD יבוא לידי ביטוי בלפחות אחד מההיבטים הבאים:

1.INATTENTION:

• קושי לרכז תשומת לב וקשב ממוקד לאורך זמן (חוץ ממשחקים אותם אוהב במיוחד ומסוגל לשבת שעות...)
• קושי בהשלמת משימות
• דעתו מוסחת בקלות מכל רעש או התרחשות סביבתית

2.HYPERACTIVITY:

• היפראקטיביות-פעלתנות יתר
• תנועתיות מתמדת של הגוף או איבריו
• תיפוף בלתי פוסק בידיים וברגליים או בעט
• תחושת חוסר שקט ורוגע
• קושי לשבת רגוע לאורך השעור ונטיה "להתעסק",לקום ולהסתובב

3. IMPULSIVELY: אימפולסיביות,

• קשיים בשליטה בתגובות למצבים מציקים או מאיימים
• התפרצויות,פליטות פה משתלחות,
• לא מאפשר לאחרים לסיים דבריהם בלא להתפרץ
• קשיים בחשיבה מקדימה לפעולה ותכנונה בשיקול דעת
• קשיים בריסון תגובה מיידית.

כמו רובינו,מרבית התלמידים המאובחנים בתופעה, מכירים בעיקר את הקשיים, הליקויים ואוסף הצרות הנקרות בדרכם בחיים. בעבורם וגם בעבורנו צריך להקדיש גם כמה שורות שיצביעו על היתרונות העצומים שאפשר וצריך להפיק מקיום התופעה.

כל עובדי המשק יוכלו להתחלק לשתי קטגוריות עקריות: 1. אנרגטיים ופעלתנים 2.שקולים,איטיים ויסודיים. אין מקום לשאלה מי עדיף,אלא בהתייחס להתאמת עובד לתפקיד מסוים. מובן שלתפקיד סמנכ"ל כלכלי בחברה,או להגהה ספרותית ידרש אדם שקט,שקול,המקפיד בפרטי פרטים ובודקם היטב. ואולם, אם נחפש מנהל רשת מכירות המסוגל לעבוד בשעות "מטורפות",ללא לאות ולהתמודד עם עשרות מצבים משתנים בשעה,או נבקש אדם מתאים להריץ פרויקט מורכב בזמן קצר,נמנה קצין רב כישורים להיות מפקד הסיירת, ברור כי נבקש אדם דינמי,יצירתי ואנרגטי.

יש לזכור כי השדה הבעייתי ביותר בעבור הנושא בתופעת הקשב והריכוז, הוא שדה החינוך, או ליתר דיוק, הנוכחות בכתה "מרובעת". זהו התחום בו יתגלו מירב הקשיים והכשלים, כמעט כל התקלות וההיתקלויות האפשריות.

במאמר מוסגר אציין,שהיה ראוי בהחלט לאמץ את גישת מוסדות "בני-חייל", שהקימו ישיבות תיכוניות מיוחדות רק לתלמידי ADHD, בעיקר בעבור תלמידים שהתקשו לשרוד בכתות  הטרוגניות מאוכלסות. מוסדות "בני-חייל",שהוקמו בחשיבה גאונית של ד"ר צ'סנר וחבריו, הטיבו לקרוא את הקשיים של תלמידים אלה בישיבות התיכוניות שדרשו יום לימודים ארוך,עד שעות החשיכה לצד מסגרת תובענית וכיתות עמוסות לעייפה והקדימו לתת מענה לתלמידים מוכשרים,אינטליגנטים,יצירתיים שהמסגרת "המרובעת", היתה להם סיוט ומכשול להתפתחות החינוכית,לדימוי העצמי ואף לתעודת הבגרות הנכספת.

תלמידים אלה, בהכוונה נכונה, יוכלו ללמוד להכיר בתכונותיהם.ללמוד להכיר ביושר ובאומץ את המגבלות וללמוד לגייסם ולנתבם להפוך ליתרונות שאין כמותם בנמצא בקרב האחרים.

מרבית תלמידי ה ADHD, יתגלו כנערים אינטליגנטים, כשרוניים ויצירתיים,פעמים רבות יתלוו אליהם נטיות אומנותיות,מוסיקליות ואחרות.בנוסף, יהיו אלה בני אדם אנרגטיים,ללא לאות, המסוגלים לעמוד בנפחי עבודה(כשהיא מעניינת...) פי כמה וכמה מכל אדם אחר.

בעוד חבריהם "השקולים","היסודיים"  יסיימו משימה או יום עבודה וישבו לנוח על כורסת הטלויזיה נטולי און ומרוטי שיער בהרמת רגליים ו...ידיים, הם רק יתחילו את החלק השני של יומם עמוסי אנרגיה וחדורי התלהבות, להספיק,לעשות,למכור,ליצור ולקדם. הסביבה תביט בהם בקנאה ולעיתים בכעס על החיים "ללא הפסקה". העובדים המועסקים על ידם,עשויים לסבול סבל רב מהבוס חסר המעצורים, התובע הספקים "מופרזים",ודורש מכולם לעמוד בקצב שלו כשהוא מפגין דוגמה אישית שהיא בפני עצמה,מהוה מושא לקנאה.

למען הגילוי הנאות, נציין שקשייו של אדם כזה,אינם רק בכתה, אלא לעיתים גם במערכות מסודרות בעלות כללים נוקשים וחוקים ברורים בחיים.לרובם יהיו בעיות של "שכחת חפצים", לא מעטים מהם ישכחו לקנות מוצרים מסוימים מהסופר בדרכם הביתה,לקול מחאות נשותיהם.אחדים ישכחו פגישות חשובות או אפילו אירועים משפחתיים "נפיצים", כמו יום הנישואין או יום ההולדת של הדודה שולה...  

לאימפולסיביים שבחבורה, נכונו לא מעט קשיים בחיי הזוגיות ובקשרים החברתיים שלהם. רבים מאנשי סביבתם יפגעו מחיצי לשונם המחודדים בלא מורא ופחד.הקושי בשמירת הזוגיות, מהווה אתגר משמעותי בעבורם ועליהם לעבוד קשה בעבור חיי משפחה תקינים.הם יצטרכו להתנצל עשרות פעמים על התפרצויות ש "לא היתה בהם כוונת זדון".

אבל...עם מרבית הקשיים אפשר ללמוד להתמודד בחיים באמצעות הגברת המודעות האישית,הסביבתית ובאמצעות היערכות מתאימה.להלן עשרה טיפים קטנים להיפראקטיביים שביננו:

1. אפשר להסביר לסובבים שהלקות עלולה לגרום לך לעיתים קשיים מסוימים,אפשר לבקש מאוהביך להזכיר,לרמוז ולסייע כשמזהים את אחת מאותן בעיות.

2.מנהל: מנה מזכיר אישי או מזכירה טובה, או פשוט את בן או בת הזוג...

3. נהל יומן מסודר (אפשר בסיוע בני הזוג) והצץ בו מדי בוקר להתעדכן בסדר היום המתוכנן.

4. הגדר לעצמך בבירור,רצוי בכתב, מהם התחומים בהם אתה "נופל",הזהר בהם ובקש את עזרת הסביבה באזכור.

5. הגדר לעצמך מהם התחומים בהם אתה "חזק",מוכשר ומסוגל ליותר.

6.הקפד להכין תשתית מתאימה לכל פרויקט,משימה או אירוע שבאחריותך, אף הקטנים ביותר-העזר בסביבתך הקרובה.

7. הפנם את העובדה כי לכל אדם יש יתרונות וחסרונות, היתרון הגדול שלך, הוא במודעות לקשייך ובפתיחות שתגלה בשיחה עם הסובבים אותך עליהם.

8. אמנם מנת מזל,לא תזיק בחיים, אבל עיקר רכיבי ההצלחה תלויים בהכנות מדוקדקות וביכולת ביצועית. בתכנון הפרטים,אתה מתקשה, אבל ביכולת הביצוע,אין לך מתחרים,נצל זאת והעזר באחרים לחשיבה על הפרטים הקטנים.

9.נכשלת,גילית ששכחת דבר מה חשוב. אל תיפול ברוחך. הודה ביושר בטעות והבטח לתקן.

10.זכור: גדולי עולם היו היפראקטיביים:מוצארט,אינשטין,אדיסון ועוד רבים וטובים-מרביתם אף נזרקו מהכתה...

הכותב:דוד אבודרהם, דוקטור בחינוך,בניהול רגשי של ADHD

 מעל 35 שנים בחינוך, בניהול תיכון שש-שנתי,

בהכשרות מנהלים ומורים והרצאות להורים ולמנהיגות צבאית

בוגר הכשרה טיפולית של האגודה הישראלית לביופידבק

davidabu10@gmail.com

http://www.davidabu10.co.il

www.starup.co.il

052-3694077